"לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות ואע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא
לשמה, שבשכר ארבעים ושנים קרבנות שהקריב בלק מלך מואב, זכה ויצתה ממנו רות, שיצא ממנה
שלמה שכתוב ביה אלף עולות יעלה שלמה" ע"כ [סוטה מ"ז]. הגר"ח מואלוזין [בספרו רוח חיים א יג] כתב דבעצם העוסק שלא לשמה
עונשו גדול אלא דכשעוסק שלא לשמה צריך ללמוד באופן ובכונה שמתוך כך יבוא לדרגת לימוד
תורה לשמה עכ"ד. וכאן הבן שואל, אם כנים דבריו, איך מביאים ראיה מבלק שכל כוונתו
היתה שלא לשמה ללא שום כוונה להגיע ללשמה?
וצע"ג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה