אע"פ שצריך לשוב בתשובה גמורה מכל חטא, וראוי ג"כ לקיים את כל גדרי התשובה עם כל הפרטים היותר מדוייקים, כפי מדת היכולת בכל ההתאמצות והחשבון ההגון - וק"ו בדברים שבין אדם לחבירו מעניני גזל וכיוצא בו, שהתשובה נצרכה ומוכרחת מאד - אע"פ כ כשמרגיש בעצמו עדיין חוסר שלמות בתשובה והשלמתה, אפילו בדברים רבים, וימצא את עצמו מעוכב ממנה, אף שהוא צריך להצטער על חסרון זה ולהתאמץ להשלימו, מ"מ גם כשלא עלתה בידו להשלים את התשובה - אפילו בדברים שבין אדם לחבירו, שבודאי מעכבת היא ההשבה המעשית - אך בכ"ז משום עיכוב שבעולם לא יערבב את הרחבת הדעת העליונה, ואת השמחה הרוחנית בהשגה ובדבקות האור העליון. ויחשוב תמיד בדעתו, שהוא מטיב לכל העולם כולו, במה שהוא מרבה אור אלהי בנפשו הפרטית, שהיא תמיד כלולה בכללות העולמות ובכללות הנפשות, ובכללות נפשות ישראל ביחוד, א"כ הוא מאיר ומטיב בזה ג"כ לנעשקיו, ויש בזה ג"כ איזה תיקון של ההיזקות שבין אדם לחבירו, אע"פ שאינו מספיק, מ"מ אין לו להתערבב ולהתבטל בשביל החשבונות שאינם כ"כ ברורים, או אינם מוכנים להוציא אל הפועל. וק"ו כשלא תעלה בידו מההפסקה אלא המניעה הרוחנית, ובפועל לא יתקן עדיין יותר משלא היה מתעלה בהעילוי הרוחני, לא ימנע טוב מעצמו ומהכלל, ויקבל באהבה את כל שפעת אור ד', וד' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים.
[שמונה קבצים קובץ א תתכז]
הרב מחדש כאן חידוש עצום שעל אף שמי שאינו מבקש מחילה ממי שנפגע ממנו, אינו נמחל [וכמפורש ברמב"ם הל' תשובה], בכל זאת אפשר לעשות תיקון חלקי ולהיטיב עם הנפגע ע"י שישמח בהשגת רוחניות ואור עליון. וכל זה בתנאי שאינו מוכן נפשית לחזור בתשובה. אסור לאדם כזה להיעצר רוחנית ולומר "אינני בשל לחזור בתשובה כראוי וא"כ כל מעשי הטובים אינם שווים מאומה". יש בדברים חיזוק עצום לברכיים כושלות שיבין האדם שבכל מצב, גם של חסרון רוחני, עליו לשמוח בטוב שיש, וזה עצמו מהווה תיקון חלקי לעוולה שנעשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה