לא תכירו פנים במשפט
כתב הרמב"ם בפ"ג מה' סנהדרין ה"ח כל סנהדרין
או מלך או ראש גולה שהעמידו לישראל דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה שראוי להיות
דיין אע"פ שכולו מחמדים ויש בו טובות אחרות הרי המעמידו עובר בלא תעשה שנאמר לא
תכירו פנים במשפט, מפי השמועה למדו שזה נאמר כנגד הממונה להושיב דיינים. אמרו חכמים
שמא תאמר איש פלוני נאה או גבור אושיבנו דיין, איש פלוני קרובי, איש פלוני יודע בכל
לשון אושיבנו דיין נמצא זה מזכה את החייב ומחייב את הזכאי לא מפני שהוא רשע אלא מפני
שאינו יודע ע"כ. ומקורו מהספרי ר"פ דברים בפסוק לא תכירו פנים במשפט.
וכתב הלחם משנה בשם מהר"י קולון [שרש
קיז] דיין שאינו הגון היינו שאינו חכם בחכמת התורה וכולה חדא מילתא היא, ואין הפירוש
דיין שאינו הגון רשע, שהרי סיים לא מפני שהוא רשע אלא מפני שאינו יודע ע"כ. וכ"כ
הבית חדש [חו"מ סי' ח' ע"ש]. אבל המהרשד"ם [יו"ד קס"א]
חולק ואומר שאם דיין שאינו הגון זהה לאינו חכם בחכמת התורה למה כתב הרמב"ם
שניהם, היה מספיק לכתוב אחד מהם, פ' שדיין שאינו הגון פירוש שאין שמועותיו טובות או
שאינו חכם בחכמת התורה אפילו כולו מחמדים שאם לא כן לישנא יתירה הוא שהיה די שיאמר
דיין שאינו חכם וכן כתב הפרישה חו"מ סי' ח וכן כתב בסמ"ע שם סק"א וראה
בברכי יוסף שם.
והב"ח בסי' ח' כתב וז"ל משמע
לי מלשון הרמב"ם שכל שהוא ת"ח בקי בדינים אע"פ שיש גדול ממנו בעיר ומינהו
לזה מפני שהוא קרובו, אינו עובר בלא תעשה. וכן נוהגים בכל המקומות אע"פ שאינו משנת
חסידים, וגם על הרוב ממנים למי שאינו בקי בדינים ודא עקא מביאה צעקה ע"כ.
אולם הגאון הנצי"ב בספרו עמק הנצי"ב
כתב על מ"ש הספרי ר"פ שופטים 'ושפטו את העם משפט צדק' - זה מנוי הדיינים, והלא
כבר נאמר 'לא תטה משפט וכו'' מה ת"ל שפטו את העם משפט צדק - זה מנוי הדיינים. שלא תאמר
איש פלוני נאה, איש פלוני קרובי וכו' פירוש שאם בא לחייב מינוי דיינים מומחים ולאפוקי
שאינם מומחים, כבר אמר לא תכירו פנים במשפט, ודרשי' ליה בספרי פר' דברים וכו' אלא אפילו
שניהם מומחים ובקיאים בדינים אלא שאחד מומחה יותר מחבירו ודן יותר בצדק מצוה על הממונים
למנותו יותר. א"נ שהמינוי צריך להיות בצדק וממילא הדין נותן שכל המומחה מחבירו
כשר יותר להיות דיין ע"כ. והגאון ר' דוד פארדו [בספרו ספרי דבי רב פרשת דברים דקע"ח
ע"א] כתב פירוש איש פלוני נאה ר"ל נאה במעשיו ובמדותיו ולאו למימרא שהוא עם הארץ אלא לעולם שיש לו ידיעה
בתורה אלא דאיכא דעדיף מיניה וכו' וכן מ"ש פלוני קרובי דס"ד שכיון שמצוה
לקרב את קרוביו והואיל וסוף סוף הוא ראוי למנותו אע"ג דאיכא דעדיף מיניה קמ"ל
ע"כ. משמע שאפילו הוא ת"ח הראוי להיות דיין אינו רשאי למנותו בשביל שהוא קרובו כל היכא דאיכא דעדיף מיניה. וכן
נראה מדברי הגר"ח פלאג"י בספר רוח חיים סימן יב סק"ב. והגר"ע
יוסף [קובץ זכור לאברהם תשנ"ט עמ' שנ"ג] האריך בזה כדרכו בקודש עיי"ש וינעם לך.
ויש השלכה גדולה לזמננו שפעמים רבות
המינוי למשרות רבניות מושפע משיקולים פולוטיים-לא-טהורים ובמיוחד בחירת הרב הראשי למדינה כאשר גוף
הבוחר מורכב מאנשים שאינם ראויים לקבוע גדלות תורנית וכשירות לתפקיד הרם
וד"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה