אליהו הנביא יכול לסמוך

בפיה"מ לרמב"ם בריש מס' סנהדרין חידש שאע"פ שבזמה"ז בטלה הסמיכה מ"מ אם יהיה הסכמת כל החכמים להשים אחד בראשם יהיה לו דין סמוך. והרמב"ם הוכיח כל שאם לא תאמר כן, אי אפשר שתמצא ב"ד הגדול לעולם לפי שנצטרך שיהיה כל אחד מהם סמוך על כל פנים והקב"ה יעד שישובו כמו שנאמר ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה אחרי
כן יקרא לך עיר הצדק, וזה יהיה בלא ספק כשיכון הבורא יתברך לבות בני אדם ותרבה זכותם ותשוקתם לשם יתברך ולתורה ותגדל חכמתם לפני בא המשיח. וע"ע ברמב"ם פ"ד מסנהדרין הי"א

 

והנה בחי' רי"ז הלוי עה"ת [במדבר כ"ה] כתב עפ"י המבואר בתמורה [טז] דמסורת ההלכה צריכה לעבור איש מפי איש עד משה וא"א לשאול בשמים, דלא בשמים היא, "ואי אפשר שתוחזר לנו קבלת התורה רק ע"י אחד שהיה ממקבלי התורה מתחילה, שאצלו גנוזה הקבלה והמסורת וזהו אליהו הנביא דקחשיב ליה הרמב"ם בהקדמה למשנה תורה בסדר הקבלה
דקבל מאחיה השילוני ובית דינו, והוא עוד חי וקיים וע"י תוחזר לנו קבלת התורה כנתינתה מסיני" ולפי"ז יש לתמוה מהו טענת הרמב"ם איך תוחזר לנו הסמיכה קודם ביאת המשיח, והרי אליהו היה סמוך וכמו שיכול להחזיר מסורת ההלכה כך יכול להחזיר מסורת הסמיכה

 

וצ"ע

עי' בס' ברכת כהן פ' פנחס