יום שבת, 20 בינואר 2018

סיפור לשבת פרשת ויחי – גלגולו של שוקולד צ'יפס לבן

הרב שבתי יגל 



נוהל קבוע יש לאשתי שתחי' ולי, קניות לשבת עושים ביום חמישי, ומשתדלים מאוד שלא לפספס שום מצרך, שלא נזדקק לחסדי המרכולים בימי שישי הקצרים והעמוסים.

היה זה לפני כמה שנים, יום חמישי שלפני שבת קודש פרשת ויחי, כהרגלנו ערכנו את הקניות ביום חמישי, כל המצרכים נכנסו אל העגלה לפי הרשימה שבידינו, כולל חבילת שוקולד צ'יפס לבן אשר יועדה לצורך הכנת עוגה עבור יולדת בשעטו"מ.

למחרת, ערב שבת, כשרעייתי כבר הייתה באמצע הכנת בלילת העוגה, כאשר הגיע השלב בו מכניסים את השוקולד צ'יפס לבן אל תוך הבלילה, מזדעקת רעייתי כי היא אינה מוצאת את חבילת השוקולד צ'יפס. כל בני הבית הצטרפו לחיפושים הקדחתניים, בארונות המטבח, במזווה, במקומות פחות הגיוניים, אבל האבדה לא נמצאה.




ככל הנראה החבילה נשמטה מהשקיות ומונחת לה על רצפת הרכב – כך חשבתי לעצמי – וירדתי אל חניית הבית כדי לבסס את השערתי, אבל גם לאחר חיפוש נרחב בחורים ובסדקים של הרכב המשפחתי – האבדה לא נמצאה.



ככל הנראה הקופאית לא שמה לב לחבילת השוקולד צ'יפס הלבן ולבסוף לא קנינו אותה – כך חשבתי לעצמי – אולם לאחר עיון בחשבונית הקנייה שעדיין הייתה תחת ידי, התברר שחור מעל גבי לבן, שאכן רכשנו חבילת שוקולד צ'יפס לבן, בעלות של 8.99 ₪. לא נותר לנו אלא לקבוע כי החבילה נעלמה לה היכן שהוא בדרך מהסופר אל הרכב, ואולי אף נשכחה בסופר ולא נארזה בשקיות.

בלית ברירה, עשיתי את דרכי אל עובר המרכול השכונתי, נדחק בין האנשים, ממתין לתורי בתור הארוך האופייני לימי שישי, ומחכה לשלם עבור חבילת שוקולד צ'יפס לבן.

פגישה מקרית עם הרב הרטמן

לאחר התשלום, כשאני יוצא מהחנות אל אוויר העולם, אני רואה מולי דמות מוכרת, היה זה מורי משכבר הימים, הרב יהושע הרטמן שליט"א, עורך ומהדיר ספרי המהר"ל, שהיה ר"מ שלי עת למדתי בישיבת 'מערבא'.

כבר שנים רבות שלא פגשתי את הרב הרטמן, ולפי מה ששמעתי, הרב העתיק את מגוריו לאנגליה עבור שליחות חינוכית חשובה, ומשום כך רבה הייתה תמיהתי לפגשו לאחר זמן כה רב בארץ הקודש, ועוד בעיר מגורי – רעננה, באמצעו של יום שישי קצר.
לאחר כמה מילות שלום וברכה, שאלתי את הרב למעשהו כאן בעיר, והתברר כי חמיו וחמותו של הרב עשו עלייה מברזיל אל ארץ ישראל, וקבעו את מגוריהם בעיר רעננה, וכעת הרב ורעייתו באו לשהות קצרה אל ההורים. משהתברר לי כי הרב ישהה בעיר בשבת הקרובה, לא בזבזתי רגע, ומיד שאלתי האם הרב יהיה מוכן לבוא אל בית הכנסת שבו אני מתפלל כדי למסור דרשה במהלך התפילה והקידוש שלאחר התפילה.

זיכרון השיעורים המרתקים מימי הישיבה עדיין הדהד במוחי, והשתוקקתי לחדש ימיי כקדם ולזכות לשמוע שוב יסודות מהרלי"ם נפלאים יוצאים מפיהו של הרב שליט"א, ועל הדרך לזכות בכך גם את שאר המתפללים. הרב ביקש להימלך בבני משפחתו, לבדוק אם זה מסתדר מבחינת הזמנים וכדומה, ונתן לי את מספר הטלפון שלו כדי שאתקשר אליו מאוחר יותר לקבל תשובה, ובכך נפרדנו לשלום.

מה המקור של המהר"ל?

שעה קלה לפני כניסת השבת, התקשרתי אל הרב, הרב ענה בחיוב, אך הקשה, הרי בוודאי כבר תאמתם עם דרשן אחר, וכעת הוא יישאר עם הדרשה בבטן? עניתי לרב כי הדרשן האחר הוא אני…ואני מעדיף לשמוע את הרב מאשר לשמוע את עצמי, וכך קבענו להיפגש בבית הכנסת בשבת קודש בבוקר.

אאחחח…איזו דרשה זו הייתה…הציבור התמוגג מכל רגע, הרב דיבר על היסוד המפורסם שיוסף הוא גם 'אב' וגם 'שבט' וכדרכו יישב בכך כמה קושיות ודיוקים ברש"י. נפלא ביותר, ודפח"ח.

במהלך הקידוש, הרב דרש שוב, ואז זכיתי לשמוע ממנו את אחד הסיפורים המדהימים!! ששמעתי על תלמיד חכם בן זמננו.

הרב סיפר כי במסגרת עבודתו על עריכת וההדרת ספר 'גור אריה' של המהר"ל על החומש, הוא הגיע לדברי המהר"ל בפרשת ויחי, ושם הוא כותב שלעתיד לבוא בתחיית המתים עתידים כל המתים לעמוד ולקום מתוך מערת המכפלה, וכותב המהר"ל שדבר זה כתוב בחז"ל ולא ציין מקומו.

כמובן שתפקידו של העורך והמהדיר, הוא לחפש היכן נמצא חז"ל זה, לציין הערת שוליים, ובהערה לכתוב מקומו ומקורו.

בתקופה ההיא – לפני כמה עשרות שונים – עוד לא היו מנועי חיפוש תורניים כמו שיש היום, פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן עוד לא נולד, שלא לדבר על 'אוצר החכמה' ומאגרים תורניים כאלו ואחרים, גם הרב גוגל עוד לא היה במחשבה, אבל תלמידי חכמים הבקיאים בספרות חז"ל היו גם היו, ואליהם הלך הרב הרטמן כדי לברר אצלם היכן נמצא מאמר חז"ל עלום זה, כדי לעשות את עבודתו נאמנה. אולם כל תלמידי החכמים לא ידעו לציין מקומו של מאמר זה.


המקור לא נמצא

כשהרב הביע את ייאושו לפני אחד מידידיו, שח לו זה, כי בקריית ארבע היא חברון, ישנו יהודי שמפעל חייו הוא לאסוף וללקט כעמיר גורנה את כל מדרשי חז"ל הקשורים למערת המכפלה והעיר חברון, ואם אכן ישנו מאמר חז"ל כזה כפי שכותב המהר"ל, הרי שבוודאי הוא ידע לציין מקומו.

המשיך הרב לספר, כי לקח לו כמה ימים למצוא את מספר הטלפון של אותו יהודי ולהשיגו טלפונית, וכשהצליח לעשות זאת, ענה אותו יהודי כי אין הוא יודע לציין על אתר את מקומו של מאמר חז"ל, וכי הוא מציע שבעוד כמה ימים הרב יצור אתו שוב קשר ולבינתיים הוא יעיין בכתביו וימצא את המאמר.




בשיחה הטלפונית שנערכה כעבור כמה ימים אמר אותו יהודי כי הוא לא מצא שום דבר שמזכיר את מאמר חז"ל זה בין כתביו, ואם אצלו אין מאמר כזה – מוכרחים לומר שבאמת אין מאמר חז"ל כזה, ואין לנו אלא לקבוע כי ככל הנראה מדובר במאמר חז"ל שהמהר"ל בעומק גדולתו והתבוננותו מפרשו כך, ואנו בעיננו הדלות לא משיגים זאת.



לא נותר לרב הרטמן ברירה ובהערת שוליים הוא כתב עלי ספר 'לא ידעתי מקומו של מאמר חז"ל נפלא זה'.
הרב קנייבסקי: 90 שניות לכל ספרות חז"ל

זמן מועט לאחר שסדרת ספרי הגור אריה בעריכתו של הרב הרטמן שליט"א יצאה לאור בשעה טובה ומוצלחת, הזדמן הרב לעיר התורה והחסידות בני ברק, ובתוך בני ברק – לסביבת רחוב רשב"ם, שם הבחין ברב חיים קניבסקי שליט"א הולך לבדו, אז זה עוד היה אפשרי…הרב הרטמן החליט לנצל את ההזדמנות, הוא ניגש אל הרב קניבסקי (ר' חיים), ביקש רשות לשאול שאלה, וכשזו התקבלה, אמר הרב הרטמן:




המהר"ל בגור אריה כותב בפרשת ויחי שכל המתים עתידים לעמוד מתוך מערת המכפלה…כך הוא אומר? שאל ר' חיים – היה נראה כי גם אצלו זה חידוש…כך הוא אומר! ענה, והוא מוסיף וכותב כי דבר זה מובא בחז"ל! הרב יודע היכן נמצא חז"ל זה? ואז ארע הדבר המדהים…ר' חיים המשיך ללכת ומלמל לעצמו, והרב הרטמן ממהר אחריו ומטה אוזן למשמע המלמולים, וכך נשמעו להם המלמולים: תלמוד בבלי…..נישטו (לא נמצא) תלמוד ירושלמי… נישטו… מדרשי הלכה… נישטו… מדרשי אגדה… נישטו… זוהר הקדוש… וכאן הוא ציין למיקום באחד מספרי הזוהר ואמר שייתכן ששם ישנה משמעות כזו.

כשהרב הרטמן שב לביתו, הוא פתח את הספר הנ"ל במקום ההוא… ובינגו! שם בדיוק זה נמצא!

הכל בזכות השוקולד צ'יפס

'ראיתי איך הרב חיים קניבסקי שליט"א מעביר בראשו את כל ספרות החז"ל ב90 שניות' – סיים הרב הרטמן את סיפורו, ואנו המתפללים התפזרנו איש איש לביתו מתוך תחושת התעלות והודאה לה' שזכינו בדורנו לתלמיד חכם הבקי בשבילי חז"ל, כשבילי מקום מגוריו.

כשהגעתי לביתי, חשבתי לעצמי, כעת אני מבין מדוע הייתי צריך לחזור למרכול בשביל לקנות שוקולד צ'יפס לבן…הרי לולי זאת לא הייתי זוכה לסיפור מופלא זה.

אהה…ודבר אחד שכחתי לספר…באותו יום שישי כשהגעתי הביתה עם חבילת השוקולד צ'יפס (לבן כבר כתבתי?) מצאתי את החבילה הנעלמת מונחת לה אחר כבוד במקומה בארון….

==




מוקדש לזכרו של הרב משה שפירא זצ"ל שהסתלק השבוע לבית עולמו והיה בקי מופלא (גם) בתורת המהר"ל והשקה מתורת המהר"ל לעדרים, ובכללם הרב הרטמן שליט"א שהיה מתלמידיו המובהקים.


נ.ב א"ה ייתכן שהרב קניבסקי שליט"א ציין לזוהר חדש פרשת נח עיין שם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה