טבע הגוף האנושי וכחות הנפש ההולכים וזורמים ע"פ תכונת הגוף
וכחותיו, הוא כמו טבע החיה היותר רעה, שאינה ראויה לקיבוץ ולתיקון עולם, וק"ו
שאינה ראויה שיתפתחו בתוכה החושים הרוחניים הנעלים המביאים לאדם עונג עדין, כמו
העדן של ההשגה ושל הצדק. ובכלל השאיפה התמידית להתעלות עילוי פנימי, וההסתגלות להכיר
מהו עילוי פנימי ואיך שיש בו הליכה תמידית מחיל אל חיל, וכדי שינצח האדם את כחות
גופו - ולא נצחון שלשבירה, כ"א נצחון של שיעבוד והתהפכות שלמה - הרי אור
הנשמה צריכה להופיע בעולם. וצריכה היא להופיע בכל גבורתה וגדולתה, שזהו המגמה של
כל ההארה הרוחנית של תשוקת המדע, וכל חשק רוחני עליון, עד שבאים להנקודה היותר
עליונה של זיו שדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה