"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" [תהילים א].
כמה נקודות למחשבה:
א] "כי מתוך שלא הלך לא עמד ומתוך של עמד לא ישב" [רש"י]. יש הידרדרות. קודם הולכים, אח"כ משתרשים יותר בחטא ועומדים, ואח"כ קשה מאד להתנתק ויושבים, ואין ישיבה אלא לשון עכבה [עי' מגילה כ"א.]. אדם צריך תמיד לשים לב לתהליכים שאחרי שמתחילים, קשה לעצור אותם.
ב] פרק הראשון של ספר התפילות הישראלי מתחיל דווקא בחשיבות התורה. ללמדנו - שכדי שה' יענה לתפילתנו זקוקים אנו לזכות התורה. והדברים מפורשים באקדמות "צבי וחמיד ורגיג דילאון בלעו, צלותהון בכן מקבל והניא בעו" ובשפה שלנו – הקב"ה חומד ומתאווה שישראל יהיו יגעים בתורתו, ובעבור שיגעים בתורה יקבל את תפילתם וימלא את בקשתם [ועי' דברים נפלאים בס' אור אברהם על רות עמ' ש"מ].
ג] כי אם בתורת ה' חפצו – איך אדם יוצר אצל עצמו ואחרים את המוטיבציה ללמוד? כשיודע שזו תורת ה'! רק אז יש "חפץ" ללמוד. ומזה נובע "ומתורתו יהגה יומם ולילה" – ילמד יום ולילה ויעשה קנין בתורה ותהיה בבחינת תורתו שהוא קנה מה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה