כלל בידינו 'קלוטה כמי שהונחה דמיא' [עי' שבת ד' לגבי איסור הוצאה מרשות לרשות, וגיטין ע"ט לגבי קנין הגט באויר החצר], וחקרו האחרונים אם אמרינן כן גם במצות תפילין, דהיינו אם אדם בירך על התפילין של ראש והפסיק בדיבור לפני שהניחן על ראשו כשעוד היו באויר מעל ראשו, האם בכה"ג הוי הפסק או שמא חשיב דכבר מונחות על הראש דקלוטה כמי שהונחה דמיא.
וראיתי סברא מקורית בשו"ת בית שערים [או"ח סי' כ"ד] בתירוצו השלישי, דדוקא אם הדבר שהוא באויר צריך ליגע ולנוח בדבר העומד במקומו אז אמרינן שמיד כשהגיע הדבר לאויר נחשב שכבר מונח שהרי כבר נמצא באויר מקום שהנחתו בו פועל קנין או חיוב. אבל תפילין שאני, וכי צריכות התפילין להיות מונחות על הראש, אלא אדרבה צריך הראש ליגע בתפילין שהן באויר, שהמצוה על הראש שיהיה עליו תפילין ואין שום צורך לתפילין שיונחו על הראש, ורק כאשר הדבר שהוא באויר צריך להיות קלוט בקרקע אומרים קלוטה כמי שהונחה דמי, עכ"ד הנפלאים.
ביום הראשון של הנחת התפילין לבני יקירי שמואל אלכסנדר נ"י [ח"י אדר תש"ע] הגענו למו"ר האדמו"ר מטאלנא שליט"א להתברך. פתח האדמו"ר שליט"א את הספר 'שפת אמת' ולמד עם בני נ"י קטע מדבריו [תרנ"ו בסוף ד"ה בענין], בו כתב חידוש פלא הראויים לאומרו. כותב השפ"א "כמו שהתפילין צריכין קלף דיו ובתים, כן צריכים ליד וראש של איש ישראל, ורמזו חז"ל בלשונם 'תפילין צריכין גוף נקי' [ולא ניסוח כמו 'כאשר מניחים תפילין צריכים גוף נקי' שהיה מתייחס לצורך האדם לדאוג שגופו יהיה נקי בשעת הנחת תפילין] שהתפילין עצמם נגמרים בזה הגוף נקי..." הרי שהתפילין עצמן זקוקות לגוף היהודי וכאילו מתחננות "תניח אותי עליך כדי שאגיע לשלימותי!"
דברי השפ"א נאמרו כדברי מחשבה וחסידות עמוקים אבל לאור דבריו נוכל גם לדחות את חידושו הלמדני של בעל ה'בית שערים' שטען שלא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא בתפילין, כי לא התפילין צריכות להיות מונחות למטה על הראש [כמו במקרה הרגיל שהדבר התלוי באויר צריך להיות מונח למטה כדי לפעול את החיוב או הקנין] אלא הראש שהוא למטה צריך את התפילין עליו. הארת השפ"א ורגישותו ללשון חז"ל ['תפילין צריכים גוף נקי'] מאלפנו דעת שאכן הראש צריך את התפילין ואולי באמת בתפילין נאמר קלוטה כמי שהונחה דמי ודלא כה'בית שערים'.
ולעצם החקירה [אם בתפילין אמרינן קלוטה כמי שהונחה], יש להעיר מדברי המאירי [שבת ד'] שכלל זה נאמר רק כאשר מדובר בהעברה מרשות אחת לשניה וא"כ פשוט שאין לו מקום בדיני תפילין. שוב מצאתי תירוץ זה [בלי להזכיר את המאירי שטרם הודפס בזמנו] בבית שערים [שם] שהסביר שאם לא מדובר ברשויות אין שום קשר בין החפץ הקלוט לשטח למטה ולכן בתפילין אין שום סיבה לחבר אותן עם הראש ואילו כשחפץ קלוט ברשות, מבינים אנו שיש קשר בין הקרקע לבין אוירו, שיוצר את הדין קלוטה כמי שהונחה דמיא, עיי"ש. עיין מקורות רבים לשאלה זו בס' הלכה ברורה [לגר"ד יוסף שליט"א ח"ג עמ' מ"ז אות ק"כ].
עיין עוד בתוצאות חיים (מהגאון ר' מנחם זאמבא ז"ל)מה שהאריך בזה בטו"ט עיי"ש
השבמחק