יום שלישי, 9 ביוני 2015

קרבן תודה על היציאה מהגלות

 
הרב יעקב יוסף קופרמן
משפיע בישיבת תות"ל קרית גת, אה"ק
בלקו"ש חי"ב (פ' צו הע' 36) מבואר שעל עצם היציאה מהגלות לא שייך חיוב הבאת תודה בתור חבוש בבית האסורים עיי"ש הטעם.
ולכאו' יש להוסיף עוד טעם בזה ע"פ מ"ש הנצי"ב בכ"מ בספריו (בסוף ספרו העמק שאלה, ובפי' העמק דבר עה"ת (ויקרא ז, יג)) דתכליתו של קרבן תודה שבא על הנס, הוא כדי לספר חסדי השי"ת שגמל עליו, ומטעם זה ריבה הכתוב בלחם (ארבעים חלות) ומיעט בזמן אכילת התודה מכל שלמים (שאינו אלא ליום ולילה), והוא כדי שיהי' מרבה ריעים לסעודה אחת ביום הקרבה ויהי' סיפור הנס לפני רוב אנשים וכו' עיי"ש.
והיינו דהואיל והוא צריך לספר את הנס, הרי זה שהוא מחויב לאכול בזמן קצר כמות מרובה של לחם התודה, יגרום שיצטרך להזמין הרבה אנשים כדי שיאכלו התודה והלחם כולו ביום אחד, ועי"ז יספר את הנס שאירע לו לפני הרבה אנשים וכו' וזהו ענינו של קרבן תודה, (וכמ"ש בתהלים (קז, כב) "ויזבחו זבחי תודה - ויספרו מעשיו ברנה").
והנה בחי' הגרי"ז עה"ת (סטנסיל) כתב בקשר להנאמר אצל יתרו "ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים וגו'" שזהו מצד שיש דין מיוחד של סיפור הנסים שעשה השם ית' כמ"ש בתהלים (קאפיטל קז) "ויספרו מעשיו ברנה", או כמ"ש בקאפיטל קה "שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו", דהיינו שצריך לספר בנפלאות השם.
אלא שלפני שיתרו בא לא הי' יכול מרע"ה לקיים את חיובו לספר הנס, דלא הי' לו למי לספר את הנסים דכל ישראל ידעו מהנסים כמותו ואין לו מה לחדש להם בעצם סיפור הנס, אבל כשבא יתרו והוא לא ידע מכ"ז (עכ"פ בפרטיות, וגם רק ע"י שמיעה וכו') מיד קיים משה רבינו את הדין של "ויספרו מעשיו ברנה".

ולפי"ז יש לבאר בנוגע ליציאה מהגלות והנסים והנפלאות שיהיו קשורים בזה, דהיות שכלל ישראל יזכו לחוות את כל הנסים הקשורים ליציאה מהגלות, הרי שלכאורה אין ענין שכל א' יביא קרבן תודה כדי לספר על הנסים לחביריו ושכיניו וכו' שגם הם חוו את אותם נסים וכו'.

[ובזה יש לבאר גם מה שראיתי מקשים בנוגע לקרבנות שנח הביא אחרי המבול, שמבואר בחז"ל שהביא עולות - ולכאו' הי' צריך להביא קרבן תודה על שניצל ממי המבול (ראה בס' להורות נתן להגר"נ געשטטנר שי' ועוד), דבשלמא למ"ד בזבחים (קטז, א) דאין ב"נ מביא שלמים אלא עולות א"ש שלא הביא קרבן תודה שהוא שלמים, אבל למ"ד שם דב"נ מביא אף שלמים ולא רק עולה, ומסתמא גם תודה בכלל, דמאי שנא, וא"כ למה לא הביא נח קרבן תודה על הנס שנעשה לו? (ועי"ש מה שתי' ויש לפלפל בזה ואכ"מ).

אמנם לפהנ"ל א"ש, דאם נאמר כהנצי"ב דענינו של קרבן תודה הוא בכדי לספר הנס שנעשה לו, והיות שספור הנס שייך רק למי שלא ידע ממנו, א"כ נח לא הי' לו למי לספר את הנס, דהרי מלבד אנשי ביתו שהיו עמו בתיבה שידעו מהנס מצ"ע, מתו כולם במבול, ומכיון שלא הי' לו למי לספר הנס, ולכן הביא רק עולות ולא תודה].

אלא שיש להעיר ע"ז מכמה צדדים שלכאו' משמע מכ"מ בנוגע לקרבן תודה לאו דוקא כביאורו של הנצי"ב, וכן יש להעיר ממה שבשיחות דקיץ תשנ"א כן הזכיר רבינו כמ"פ הקרבת תודה בקשר ליציאה מהגלות ובהחפזי כעת אסיים כאן ואמשיך בכהנ"ל בל"נ בגליון הבא בע"ה*.




*) ראה בס' 'ימות המשיח בהלכה' סוף סי' סג. המערכת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה