חלק תשיעי
סימן קנד
עש"ק תרומה התשל"ח בנ"י יצו"א.
מע"כ ידידי ורב חביבי הבחור המופלא ומופלג בהפלגת חכמים מר יצחק אהרן פענפיל הי"ו בבית המדרש גבוה לעיקווד נ.ז.
אחדשה"ט בידידות.
בדבר שאלתו אי מותר לשפשף הפה בדבר שיש בו תערובת איסור גליצערין בלע"ז ובשו"ת הר צבי יו"ד סי' צ"ה פסק לגבי משחת שיניים (טוט-פייסט בלע"ז) שיש בה תערובת איסור שמותר להשתמש בה כיון שנפגמה אין בה איסור טעימה ורוצה לדעת אם כן גם במי הדחת פה mouthwash כי רובם יש להם טעם טוב. הנה אם יש לו טעם טוב הגם שאין דרך לאכלם מ"מ כיון שבעת שטועם נהנה מן האיסור אסור ליהנות וראי' ברורה ממה שאסרו לטעום בשר שמסופק אי נמלח אי לא וכתב הדרישה בסי' צ"ו דאסור לטעום בלשונו ועיין ש"ך יו"ד סי' מ"ב סק"ד לענין טעימת הכבד אי נרגש בו טעם מר דאע"ג דקיי"ל בכמה דוכתי דאסור לטעום דבר מאכל לידע אם יש בו דבר איסור ומה"ט כתב מהרש"ל דכשקונין בשר מן הטבח ואינו ידוע אם מלוח אסור לטעום בלשונו ומביאו הב"ח סי' צ"ו הכא שאני דקים להו להגאונים דמלתא דלא שכיחא היא שתהא המרה נטולה לגמרי ע"ש א"כ דהיכא דהוי ודאי איסור ודאי דאסור לטעום אפילו אינו אוכלו וז"פ שהרי נהנה מן האיסור.
איברא דהט"ז סי' צ"ח ס"ד ד"ה יטעמנו חלק על הפרישה וס"ל דמותר לטעום הבשר והביא מהא מילתא דכבד ואינו מחלק כחילוק הש"ך ז"ל בזה וא"כ יהי' זה מחלוקת הש"ך והט"ז והפמ"ג סי' צ"ה במשבצות ס"ק ט"ו פסק דאסור ללחוך בלשון אם מלוח ע"ש א"כ פסק כדעת הש"ך והמהרש"ל והב"ח דאפילו ספק איסור אסור לטעום בלשון, ובפת"ש הביא הצ"צ סי' מ"ז אם מותר לטעום באיסור פגום שהוא מדרבנן וכתב דבטעימה דרבנן לא גזרו אמנם בשו"ת נוב"י יו"ד סי' נ"ב כתב דהצ"צ לא התיר אלא טעימה בלשון ומסיק דאף בטעימה בלשון אינו מותר כי אם באיסור פגום ולא בכל איסורי דרבנן ע"ש ומעתה בדידן כיון דיש להסתפק באיסור דרבנן עכ"פ ואולי אפילו דאורייתא ויש בו טעם ודאי דאין לעשות בו לכתחילה הגם דיש לדחוק אולי גם הגליצערין אינו איסור גמור ונעשה באופן שהאיסור כבר נפסל מאכילת כלב קודם שנעשה גליצערין ואולי אינו גליצערין מעורב בו מ"מ כבר אמר החכם הרחק מדרכי ההיתר שלא תבא לידי איסור כ"ש הכא שהוא להשתמש בו בתדירות דאפשר דאסור אפילו מדינא וכפי שפי' מרן בבי"ש דאפילו למ"ד אין מבטלין איסור לכתחילה מדרבנן היינו דוקא באקראי בעלמא אבל לבטל בתדירות אסור מדאורייתא והכ"נ אומר דאפילו למ"ד דמותר ללחוך בלשון ספק או ודאי איסור דרבנן פגום היינו לפרקים אבל בתדירות לכ"ע אסור ולכן לפענ"ד אין להקל בזה.
ותודה רבה על הטריחו להעתיק לי מאיזה תשובות בדברים אחרים אמנם יאמין לי כי אין הז"ג אפילו לבלוע את רוקי ולכן יסלח לי כעת רק כתבתי זה מחמת נחיצות הענין כמובן ידידו דושה"ט המברכו בברכת צלח ורכב וי"ר שיזכה בקרוב לבנות בית נאמן בישראל החותם בלב ונפש
מנשה הקטן
סימן קנד
עש"ק תרומה התשל"ח בנ"י יצו"א.
מע"כ ידידי ורב חביבי הבחור המופלא ומופלג בהפלגת חכמים מר יצחק אהרן פענפיל הי"ו בבית המדרש גבוה לעיקווד נ.ז.
אחדשה"ט בידידות.
בדבר שאלתו אי מותר לשפשף הפה בדבר שיש בו תערובת איסור גליצערין בלע"ז ובשו"ת הר צבי יו"ד סי' צ"ה פסק לגבי משחת שיניים (טוט-פייסט בלע"ז) שיש בה תערובת איסור שמותר להשתמש בה כיון שנפגמה אין בה איסור טעימה ורוצה לדעת אם כן גם במי הדחת פה mouthwash כי רובם יש להם טעם טוב. הנה אם יש לו טעם טוב הגם שאין דרך לאכלם מ"מ כיון שבעת שטועם נהנה מן האיסור אסור ליהנות וראי' ברורה ממה שאסרו לטעום בשר שמסופק אי נמלח אי לא וכתב הדרישה בסי' צ"ו דאסור לטעום בלשונו ועיין ש"ך יו"ד סי' מ"ב סק"ד לענין טעימת הכבד אי נרגש בו טעם מר דאע"ג דקיי"ל בכמה דוכתי דאסור לטעום דבר מאכל לידע אם יש בו דבר איסור ומה"ט כתב מהרש"ל דכשקונין בשר מן הטבח ואינו ידוע אם מלוח אסור לטעום בלשונו ומביאו הב"ח סי' צ"ו הכא שאני דקים להו להגאונים דמלתא דלא שכיחא היא שתהא המרה נטולה לגמרי ע"ש א"כ דהיכא דהוי ודאי איסור ודאי דאסור לטעום אפילו אינו אוכלו וז"פ שהרי נהנה מן האיסור.
איברא דהט"ז סי' צ"ח ס"ד ד"ה יטעמנו חלק על הפרישה וס"ל דמותר לטעום הבשר והביא מהא מילתא דכבד ואינו מחלק כחילוק הש"ך ז"ל בזה וא"כ יהי' זה מחלוקת הש"ך והט"ז והפמ"ג סי' צ"ה במשבצות ס"ק ט"ו פסק דאסור ללחוך בלשון אם מלוח ע"ש א"כ פסק כדעת הש"ך והמהרש"ל והב"ח דאפילו ספק איסור אסור לטעום בלשון, ובפת"ש הביא הצ"צ סי' מ"ז אם מותר לטעום באיסור פגום שהוא מדרבנן וכתב דבטעימה דרבנן לא גזרו אמנם בשו"ת נוב"י יו"ד סי' נ"ב כתב דהצ"צ לא התיר אלא טעימה בלשון ומסיק דאף בטעימה בלשון אינו מותר כי אם באיסור פגום ולא בכל איסורי דרבנן ע"ש ומעתה בדידן כיון דיש להסתפק באיסור דרבנן עכ"פ ואולי אפילו דאורייתא ויש בו טעם ודאי דאין לעשות בו לכתחילה הגם דיש לדחוק אולי גם הגליצערין אינו איסור גמור ונעשה באופן שהאיסור כבר נפסל מאכילת כלב קודם שנעשה גליצערין ואולי אינו גליצערין מעורב בו מ"מ כבר אמר החכם הרחק מדרכי ההיתר שלא תבא לידי איסור כ"ש הכא שהוא להשתמש בו בתדירות דאפשר דאסור אפילו מדינא וכפי שפי' מרן בבי"ש דאפילו למ"ד אין מבטלין איסור לכתחילה מדרבנן היינו דוקא באקראי בעלמא אבל לבטל בתדירות אסור מדאורייתא והכ"נ אומר דאפילו למ"ד דמותר ללחוך בלשון ספק או ודאי איסור דרבנן פגום היינו לפרקים אבל בתדירות לכ"ע אסור ולכן לפענ"ד אין להקל בזה.
ותודה רבה על הטריחו להעתיק לי מאיזה תשובות בדברים אחרים אמנם יאמין לי כי אין הז"ג אפילו לבלוע את רוקי ולכן יסלח לי כעת רק כתבתי זה מחמת נחיצות הענין כמובן ידידו דושה"ט המברכו בברכת צלח ורכב וי"ר שיזכה בקרוב לבנות בית נאמן בישראל החותם בלב ונפש
מנשה הקטן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה