יום שלישי, 23 ביוני 2015

החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלים." (בכורים פ"ג מ"ג)

 
החליל הוא המיוחד ביותר לשמחה גם לאבל. חלילים לכלה או למת.
השמחה השלמה מתנוצצת ביותר - כשלא יחסר עמה הרגש של מציאות האבל האפשרי לבא, והוא נשמר ונִצל ממנו.
ע"כ אלה השלשה הכחות הראשיים המצליחים את האומה:
העבודה, בכח הגוף - השור ההולך לפניהם;
העושר - הבא ע"י קרניו המצופות זהב;
וההשכלה, הבאה עם העושר והחריצות - עטרה של זית שעל ראשו.
אבל, אפשר שכל אלה יביאו ח"ו ג"כ שואה על האומה -
כשישתמשו עם החמודות האלה להרע.
העבודה - תוכל להשפיל את הצורה האנושית אל השקיעה החמרית לבדה.
העושר - יביא המון חמדת תענוגי החיים, שמטמטמת את הלב מֵבִּינה אמתית, מחכמת צדק, אלהית.
החכמה - תוכל להועיל להרע, כמאמר: 'חכמתך ודעתך היא שובבתך'.
אמנם: עם ההַישרה האלהית במעגלי צדק ומישרים, שתדריכנו תורת ד', דבר ד' היוצא מירושלים -
הננו בטוחים שההצלחות האלה, המכשירות את אושר האומה - יביאוה באמת לרום מעלתה.
על כן החליל - המוכשר גם לשמחה וגם לאבל, מכה לפניהם בתכונת דפיקת קול צהלה ושמחה עזה, עד שמגיעים קרוב לירושלים, כי שם צוה ד' את הברכה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה