יום ראשון, 14 ביוני 2015

מנחה לאחר שקיעה

 
הרב יהודה ליב שפירא
ראש הישיבה - ישיבה גדולה, מיאמי רבתי
 
הערות ג' תמוז תשס"ח
 
ראיתי ב'שיחת השבוע' (גליון מס' 1117) ב'פינת ההלכה' שמנהג חב"ד הוא שטוב יותר להתפלל מנחה לאחר השקיעה בציבור, מלהתפלל ביחידות לפני השקיעה. וברצוני לדעת מהי המקור לזה.
שהרי ידוע שגדר 'מנהג חב"ד' הוא מנהג שנקבע ע"י הנשיאים, ובנדון זה איני זוכר איפה כתוב שכ"ה המנהג. וזכרוני שמלפנים בפירוש נהגו אנ"ש להתפלל ביחידות לפני השקיעה, ולא בציבור אחר השקיעה. ומה שיש הרבה מאנ"ש שנוהגים כן עכשיו, אין מזה שום ראי' שזהו אכן מנהגנו.
ופשוט שאין להביא ראי' ממה שכ"ק אדמו"ר זי"ע התפלל מנחה מאוחר כשבא מהאוהל, כי א"כ אולי אפשר להתפלל גם אחר צאת הככובים. [ופשוט שישנה מקור בהלכה וסיבה מיוחדת איך התפלל - וכן כל הצבור - כ"כ מאוחר בבואו מהאוהל. אף שלע"ע לא שמעתי הסיבה והמקור, אבל אי"ז משנה, כי ברור שהי' מתאים להלכה כמובן. אבל פשוט שאין ללמוד מזה שכאו"א יכול לעשות כן].
ובפרט שמביא שם מלקוטי דיבורים (ח"א עמ' 79) - ושם כתוב בפירוש שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לא המתין להמנין (אפי' בכ"ד טבת) שבאים מאוחרים כ"א התפלל לפנ"ז ביחידות. וכן הורה כ"ק אדמו"ר זי"ע למישהו, כפי שמביא בעצמו מקובץ 'היכל מנחם' (ח"ג עמ' רלה), ששם כתוב שמישהו שאל את הרבי ביחידות בנוגע למה שפוסק המשנה ברורה (סי' רלג ס"א ס"ק יח) שטוב יותר להתפלל ביחידות לפני השקיעה מלהתפלל אח"כ בציבור, ואמר הלה שראיתי שחסידים אינם נוהגין כן, ושאל אותו הרבי איך אתה נוהג עכשיו, וענה שנוהג כהמשנה ברורה, וא"ל הרבי שימשיך כן גם להבא. הרי שהורה לו לעשות כן, ואף שהלה אמר להרבי שחסידים אינם נוהגין כן - הרי: א) הוא אמר כן, והרבי לא הגיב ע"ז. ב) אולי נתכוין לחסידי פולין ואונגארן. וגם ידוע שהרבי בעצמו, בשנים מלפנים, אירע פעמיים שעצר באמצע הדרך מהאוהל, כדי להתפלל לפני השקיעה, אף שהי' ביחידות [ומה שאחרי כן לא עשה כן, כבר כתבתי לעיל שאיננו יודעים סיבתו, ופשוט שאין ללמוד ממנו למצב רגיל].

וכן מסידור אדמוה"ז שמעתיק שם משמע להיפך, שהרי אדמוה"ז מדבר שם אודות אלו המקילים ומדליקים נרות שבת אחר השקיעה, ש"צריך להודיעם שהוא איסור גמור של תורה, ולהוכיחם בדברים רכים וקשים אולי ישמעו לו, אבל אם יודע שלא ישמעו לו לא יוכיחם ולא יודיעם כלל וכלל". ומוסיף שזהו רק בזמן שהוא רק ספק איסור תורה, אבל בזמן שהוא ודאי איסור תורה צריך להוכיחם אפילו אם ודאי לא ישמעו, ואח"כ מוסיף שצריכים להחמיר להוכיחם גם בספק איסור דאו', ולבסוף מוסיף "אבל לענין תפילת המחנה שהיא מד"ס אין למחות ביד המקילין בין בחול בין בשבת, ובפרט בשעת הדחק בימות החורף שהיום קצר..." - הרי מזה שכותב שאין להוכיחם על מה שעושים, משמע שעושים דבר לא טוב, דאל"כ אי"ז בגדר הוכחה מלכתחילה, ובפרט שמוסיף גם ע"ז "בפרט בשעת הדחק...", וא"כ איך אפשר להסיק מכאן שמוטב להתפלל אז בציבור מלהתפלל לפנ"ז ביחידות. עכ"פ בודאי יגיבו ע"ז לומדי גליון זה, כי זה נוגע למעשה בכל יום ויום.
dd01005_

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה