חלק שישי
סימן ד
ט' לחדש שמרבין בשמחה התשל"ב בנ"י יצו"א.
מע"כ ידיד נפשי וו"ח ירו"ש הרב הגאון חוב"ט שבחו מי ימלל גומרים עליו את ההלל וכו' כש"ת מוהר"י טרויבע שליט"א אבן יקרה ברוקלין נ"י יצו"א.
אחדשכ"ג, בידידות נאמנה
בד"ת אשר העיר מעכ"ת על מה שחדשתי בס"ד לישב הא קושית האחרונים ז"ל שהקשו בדברי המרדכי הובא בש"ע א"ח סי' י"ג דאם נפסק אחד מן הציציות בשבת ומתבייש לישב בלא טלית דיוכל ללבשו בלא ברכה מכח כבוד הבריות ובחול כהאי גוונא אסור והסביר המרדכי דבשבת יכול ללבשו משום שאינו יכול לעשות ציצית בשבת עיין מג"א שם והקשו האחרונים ז"ל לפ"מ דקיי"ל דכל קשר שאינו של קיימא מותר לקשרו בשבת עיין רש"י שבת קי"א ע"ב דכיון דכל יומא שרי ליה לא דמי מידי לקשר של קיימא ומותר לכתחלה ולהרי"ף והרמב"ם פ"י מהל' שבת דכל קשר שאינו מעשה אומן פטור אבל אסור ועיין ש"ע א"ח סי' שי"ז ובשערי תשובה כתב וכ' בבר"י בגלילותינו פשט המנהג לקשור שני קשרים בחגירתו אשר במתניו שאינו של קיימא והוא של הדיוט ולית דחש ליה אלא מיעוטא דמיעוטא דבטיל במיעוטו ובשו"ת אבני נזר א"ח ח"א סי' קע"ח העלה דגם דעת הראב"ד כרש"י וכתב דלדעת הרי"ף ורמב"ם עד חמשים יום מותר לכתחלה בקשר שהוא מעשה הדיוט ולפ"ז בשבת נמי אפשר שיקשור ציצית ע"מ להתירן במוצ"ש נמצא דאיסור שבת ליכא וידי ציצית יצא ועיין פמ"ג ואחרונים מה שכתבו בזה.
ואמרתי בס"ד דלא קשה מידי לפ"מ דקיי"ל סוכה ז' דמגו דהוה דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת ומגו דהוי דופן לענין שבת הוי דופן לענין סוכה דהשתא מקילתא לחמירתא אמרינן מחמירתא לקילתא לא כ"ש ועיין רמב"ם פ"ד מהל' סוכה ולפ"ז נראה הכא נמי דמגו דהוי קשר לענין ציצית הוי נמי קשר לענין שבת ולכן שפיר א"א לקשור אפילו בדעתו לחזור ולהתירם בערב. ואי אמרת דלא הוי קשר א"כ לענין ציצית נמי לא יצא.
וכת"ר עיניו שפיר חזי והקשה לן מתוס' חולין ט' ע"א ד"ה ואידך מחלוקת רבינו אליהו ור"ת אי צריך לקשור בכל יום תפילין כשמניחן רבינו אליהו היה מצריך לקושרן בכל יום ור"ת הקשה עליו דבריש המוצא תפילין (עירובין צ"ז) משמע דאסור לקשור קשר של תפילין בשבת משום דהוי קשר של קיימא ואם היו עשוי לקשור ולהתיר בכל יום א"כ לא הוי קשר של קיימא ומינה דייק כת"ר דבשלמא לר"ת אתי תירוצינו שפיר דהרי ראינו דס"ל דכיון דהוי קשר לענין שבת אסור נמי לענין תפילין אבל לרבינו אליהו דמצריך לקשור בכל יום ואפ"ה מקרי קשר לענין תפילין ולענין שבת לא מקרי קשר א"כ נראה דלא אמרינן מגו.
ולפע"ד לאחר העיון בדבר נראה דברינו עולין יפה אפילו לרבינו אליהו דאומר אני אין הכי נמי ס"ל לרבינו אליהו ז"ל דכיון דצותה תורה לקשור תפילין בכל יום דכתיב וקשרתם לאות על ידיך א"כ כיון דמקיים בו מצות תפילין הוה נמי קשר לענין שבת וחייב עליו ור"ת חולק עליו בזה וס"ל דכיון דלא הוי קשר לענין שבת ממילא לא הוי קשר לענין תפילין ובהא תתישב קושית ר"ת מרבינו אליהו מהא דעירובין דמשמע היפך רבינו אליהו אבל רבינו אליהו ס"ל דמיגו דהוי קשר לענין תפילין הוי נמי קשר לענין שבת. [ועיין מג"א סי' שי"ז סק"כ ומה"ט וכו'.]
והאיר ד' עיני ומצאתי בהג' מרדכי חולין פ"ק וז"ל מיהו נ"ל דראיית ר"ת אינה ראי' דאע"ג דלאו קשר הוא אסור לקושרו בשבת דרחמנא קרייה קשר וכן מצינו פ"ק דסוכה א"ר יהודה כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל ופריך מהא דאמרו גבי תינוקות העוסקים בפרה מביאין שוורים שכרסן רחבה שחוצצים מפני קבר התהום אלמא אהל הוא ומשני אע"ג דלאו אהל הוא רחמנא קרייה אהל דכתיב עור ובשר תלבישנו ע"ש הנה מבואר בס"ד דס"ל דלרבינו אליהו הכ"נ כיון דרחמנא קרייה קשר נאסר בשבת והכ"נ כיון דקשר הוא לענין ציצית וממילא נאסר לענין שבת כנלפענ"ד בס"ד. ועיין ספר מגן גבורים בש"ג שם ולפמ"ש אתי שפיר.
איברא דלכאורה לפ"מ שאמרו שבת קל"א שאני ציצית דבידו להפקיר הטלית ופטור מן הציצית א"כ בנפסקו ציציותיו יפקיר טליתו ויהא מותר לצאת בו וכן ראיתי למהר"ל (צינ"ץ) שבת הנ"ל ע"ש ודו"ק.
ומחמת כי אין הז"ג להאריך הנני לקצר כעת והקוצרים אומרים יברכך ברכת שמחת פורים ידי"נ דושה"ט ושכ"ת בלב ונפש.
מנשה הקטן
סימן ד
ט' לחדש שמרבין בשמחה התשל"ב בנ"י יצו"א.
מע"כ ידיד נפשי וו"ח ירו"ש הרב הגאון חוב"ט שבחו מי ימלל גומרים עליו את ההלל וכו' כש"ת מוהר"י טרויבע שליט"א אבן יקרה ברוקלין נ"י יצו"א.
אחדשכ"ג, בידידות נאמנה
בד"ת אשר העיר מעכ"ת על מה שחדשתי בס"ד לישב הא קושית האחרונים ז"ל שהקשו בדברי המרדכי הובא בש"ע א"ח סי' י"ג דאם נפסק אחד מן הציציות בשבת ומתבייש לישב בלא טלית דיוכל ללבשו בלא ברכה מכח כבוד הבריות ובחול כהאי גוונא אסור והסביר המרדכי דבשבת יכול ללבשו משום שאינו יכול לעשות ציצית בשבת עיין מג"א שם והקשו האחרונים ז"ל לפ"מ דקיי"ל דכל קשר שאינו של קיימא מותר לקשרו בשבת עיין רש"י שבת קי"א ע"ב דכיון דכל יומא שרי ליה לא דמי מידי לקשר של קיימא ומותר לכתחלה ולהרי"ף והרמב"ם פ"י מהל' שבת דכל קשר שאינו מעשה אומן פטור אבל אסור ועיין ש"ע א"ח סי' שי"ז ובשערי תשובה כתב וכ' בבר"י בגלילותינו פשט המנהג לקשור שני קשרים בחגירתו אשר במתניו שאינו של קיימא והוא של הדיוט ולית דחש ליה אלא מיעוטא דמיעוטא דבטיל במיעוטו ובשו"ת אבני נזר א"ח ח"א סי' קע"ח העלה דגם דעת הראב"ד כרש"י וכתב דלדעת הרי"ף ורמב"ם עד חמשים יום מותר לכתחלה בקשר שהוא מעשה הדיוט ולפ"ז בשבת נמי אפשר שיקשור ציצית ע"מ להתירן במוצ"ש נמצא דאיסור שבת ליכא וידי ציצית יצא ועיין פמ"ג ואחרונים מה שכתבו בזה.
ואמרתי בס"ד דלא קשה מידי לפ"מ דקיי"ל סוכה ז' דמגו דהוה דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת ומגו דהוי דופן לענין שבת הוי דופן לענין סוכה דהשתא מקילתא לחמירתא אמרינן מחמירתא לקילתא לא כ"ש ועיין רמב"ם פ"ד מהל' סוכה ולפ"ז נראה הכא נמי דמגו דהוי קשר לענין ציצית הוי נמי קשר לענין שבת ולכן שפיר א"א לקשור אפילו בדעתו לחזור ולהתירם בערב. ואי אמרת דלא הוי קשר א"כ לענין ציצית נמי לא יצא.
וכת"ר עיניו שפיר חזי והקשה לן מתוס' חולין ט' ע"א ד"ה ואידך מחלוקת רבינו אליהו ור"ת אי צריך לקשור בכל יום תפילין כשמניחן רבינו אליהו היה מצריך לקושרן בכל יום ור"ת הקשה עליו דבריש המוצא תפילין (עירובין צ"ז) משמע דאסור לקשור קשר של תפילין בשבת משום דהוי קשר של קיימא ואם היו עשוי לקשור ולהתיר בכל יום א"כ לא הוי קשר של קיימא ומינה דייק כת"ר דבשלמא לר"ת אתי תירוצינו שפיר דהרי ראינו דס"ל דכיון דהוי קשר לענין שבת אסור נמי לענין תפילין אבל לרבינו אליהו דמצריך לקשור בכל יום ואפ"ה מקרי קשר לענין תפילין ולענין שבת לא מקרי קשר א"כ נראה דלא אמרינן מגו.
ולפע"ד לאחר העיון בדבר נראה דברינו עולין יפה אפילו לרבינו אליהו דאומר אני אין הכי נמי ס"ל לרבינו אליהו ז"ל דכיון דצותה תורה לקשור תפילין בכל יום דכתיב וקשרתם לאות על ידיך א"כ כיון דמקיים בו מצות תפילין הוה נמי קשר לענין שבת וחייב עליו ור"ת חולק עליו בזה וס"ל דכיון דלא הוי קשר לענין שבת ממילא לא הוי קשר לענין תפילין ובהא תתישב קושית ר"ת מרבינו אליהו מהא דעירובין דמשמע היפך רבינו אליהו אבל רבינו אליהו ס"ל דמיגו דהוי קשר לענין תפילין הוי נמי קשר לענין שבת. [ועיין מג"א סי' שי"ז סק"כ ומה"ט וכו'.]
והאיר ד' עיני ומצאתי בהג' מרדכי חולין פ"ק וז"ל מיהו נ"ל דראיית ר"ת אינה ראי' דאע"ג דלאו קשר הוא אסור לקושרו בשבת דרחמנא קרייה קשר וכן מצינו פ"ק דסוכה א"ר יהודה כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל ופריך מהא דאמרו גבי תינוקות העוסקים בפרה מביאין שוורים שכרסן רחבה שחוצצים מפני קבר התהום אלמא אהל הוא ומשני אע"ג דלאו אהל הוא רחמנא קרייה אהל דכתיב עור ובשר תלבישנו ע"ש הנה מבואר בס"ד דס"ל דלרבינו אליהו הכ"נ כיון דרחמנא קרייה קשר נאסר בשבת והכ"נ כיון דקשר הוא לענין ציצית וממילא נאסר לענין שבת כנלפענ"ד בס"ד. ועיין ספר מגן גבורים בש"ג שם ולפמ"ש אתי שפיר.
איברא דלכאורה לפ"מ שאמרו שבת קל"א שאני ציצית דבידו להפקיר הטלית ופטור מן הציצית א"כ בנפסקו ציציותיו יפקיר טליתו ויהא מותר לצאת בו וכן ראיתי למהר"ל (צינ"ץ) שבת הנ"ל ע"ש ודו"ק.
ומחמת כי אין הז"ג להאריך הנני לקצר כעת והקוצרים אומרים יברכך ברכת שמחת פורים ידי"נ דושה"ט ושכ"ת בלב ונפש.
מנשה הקטן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה