יום ראשון, 17 במאי 2015

עבד שנשתחרר באמצע ימי הספירה

הרב מנחם מענדל סופרין - קובץ הערות שבועות תשס"ח
ליעדז, אנגליה
בלקו"ש ח"א אמור (עמ' 271) מביא חקירה האם ספירה מצ"ע היא מציאות או שהמצוה נותנת לה מציאות אבל בלי המצוה אין לה מציאות ומביא נפק"מ, וז"ל: "אן עבד שנשתחרר באמצע ימי הספירה, ובעת ער איז געווען אן עבד האט ער געציילט ספירה, צי קען ער איצטער ציילן מיט א ברכה: אויב מען וועט זאגן אז דער עצם ענין פון ספירה איז א מציאות, איז וויבאלד ער האט אויך פריער געציילט, קען ער שפעטער ציילן מיט א ברכה. אויב אבער מען וועט זאגן אז די גאנצע מציאות הספירה איז נאר מצד המצוה, איז וויבאלד אז פריער איז עס ביי אים קיין מצוה ניט געווען, איז דאך די מציאות ניט געווען, פונקט ווי ער וואלט ניט געציילט, במילא קען ער איצטער קיין ברכה ניט מאכן" עכ"ל.
וצריך להבין דהא בשו"ע אדמוה"ז הל' ציצית סי' יז ס"ג כותב: "ומ"מ אפילו נקבות וודאים וכן עבדים אם ירצו להתעטף בציצית ולברך הרשות בידן כמו שנוהגין בשאר מצות עשה שהזמן גרמא ויכולין לומר וצונו להתעטף בציצית אע"פ שהן אינן מצווין, מפני שהאנשים מצווים על כך וגם הן כשמקיימין מצוות שהם פטורים מהם אעפ"י שאין להם שכר גדול כמצווה ועושה מ"מ קצת שכר יש להם" עכ"ל.
אם כן, כיון דקצת שכר יש להם ואומרים וצונו, הרי עושים מצוה וספירתם היא מציאות ויכולים להמשיך ולספור בברכה כמו בקטן שנתגדל באמצע ימי הספירה, ומה הפירוש בשיחה הנ"ל: "אז פריער איז עס ביי אים קיין מצוה ניט געווען"?*
וי"ל דחקירת כ"ק אדמו"ר בשיחה הנ"ל הוא לפי שיטת הרמב"ם בהל' ציצית פ"ג ה"ט: "נשים ועבדים שרצו להתעטף בציצית מתעטפים בלא ברכה וכן שאר מצוות עשה שהנשים פטורות מהן, אם רצו לעשות אותן בלא ברכה אין ממחין בידן".



*) לכאו' אין לדמות מצות ספה"ע למצות ציצית, דהרי במצות ציצית אף אם אין חיוב ללבשם. עדיין יש אותו מעשה המצוה, ולכן אף שאינם מחוייבים, כשהם מ"מ עושים המעשה נחשב כקיום מצוה קצת, ובלשון אדמו"ר הזקן (שם) "יכולות הן לברך על כל מצות שהן פטורין מהם אם עושין המצות כתיקונן בענין שהאנשים יכולים לברך עליהם", משא"כ בספה"ע, לפי צד זה של החקירה שאין ספירה מצ"ע מציאות אלא א"כ יש חיוב לספור, אם אין העבד מחוייב לספור אז אפילו כשסופר אין מעשה מצוה ואין קיום מצוה כלל [משא"כ בקטן שמחוייב לספור מדרבנן משום חינוך]. וזה שאדמו"ר הזקן כן מדמה נשים בספיה"ע לנשים בציצית (בסי' תפט ס"ב), זה יכול להיות לפי צד האחר של החקירה או ע"פ ה'משנה אחרונה' של הרבי (בשיחת אחש"פ תשנ"א) ש"מצוותי' אחשבי'" הוא שציווי התורה ע"ד ספירת הימים עושה את הספירה למציאות בעולם גם כשהסופר אינו מצווה לספור. המערכת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה